הרצאות ופרטים

חכמת היהדות, קבלה והינדואיזם ומה שביניהם – תקצירי הרצאות ופרטים

 

כל הרצאה היא שעה- עד שעה וחצי. מלווה באמצעים חזותיים, הנגשת טקסטים ממיטב הסיפורת והגות מקודשת, טקסטים מקראיים, הוגים יהודיים, וטקסטים הינדים.

להזמנות- הרצאות אברום רותם 

 [email protected]   

    דף הפייסבוק 


 תודעת המוות – קץ הקיצים או שלב מעבר?

תודעת קץ ודאי של חיינו, לפחות אלה, היא גורם המפתח בעיצוב חיינו. 

בהרצאה של כשעה וחצי, נסקור בקצרה מתווה לסוגיה, באמצעות טקסטים  מערביים, הינדים, טיבטים ויהודיים, בהתמקדות מה ניתן ללמוד מהם על עיצוב חיינו כאן ועכשיו. כל זאת  על רקע תיאורים ותפיסות של סיבות, כוונות ומרחבים הבלתי מושגים ובלתי נראים כל עוד אנו כאן.    


 .

 

להבין את איוב מארץ עוץ בלי תיווך הרבנות

הספר איוב הוא מבין המופלאים בהגות הפילוסופית והדתית, שלא לדבר על הסגנון העברי הייחודי והמלהיב, ואין סיבה שאדם מן השורה לא יהנה מעוצמתו ההגותית שנוגעת לכל אחד מאתנו. לא צריך להיות ירא שמיים אדוק, רב גדול בתורה, או פילוסוף לעת מצוא, וגם אין צורך להכיר את כל הטקסט הנהדר בשלמותו הפרוס על פני כל 42 הפרקים, ו/או להיות בקיא בשלל אינסוף הפרשנויות כדי להפיק בעיון חודר, תובנה גדולה לחיים.
ספר איוב הנו הסנונית הראשונה שמבשרת את שינוי התפיסה הקשוחה של תקופת המקרא, שכר ועונש –  אל תפיסה מורכבת יותר של מוסר יהודי בימי בית שני ואחריו: "במידה שאדם מודדבה מודדין לו" (תלמוד ירושלמי, סוטה הלכה ז).  בהרצאה נסקור את עיקרי הדברים לאורך פרקי הספר, נראה כיצד הטקסט המופלא הופך שרירותיות מפחידה ומצמררת של גורל האדם בעולם, לתובנה עמוקה, שהמפתח לשיכוך הסבל והייסורים שמזמנים החיים, תפיסת מקום האדם בעולם, הוא בענווה רגשית ואינטלקטואלית, שירות ונתינה לסובב ללא ציפייה לגמול.


.

 

ככה יעשה לאיש שנאמר עליו – "ויחכם מכל אדם" –

תעלומת הדרת שלמה המלך, החכם מכל אדם, מפנתאון החשובים והפיכתו לפלקט. חכמתו הבלתי נתפסת והייחודית מכל אדם שהיה ויהיה, מאיימת מדי במקרא. כך חולפת תהילת עולם גם לחכמה אנושית שהתעלתה לכדי חכמת האל. למאמר המלא


.

אין אהבות שמחות במקרא


מה המקרא אומר וחושב על אהבה? הידעתם שבפעם הראשונה המושג של אהבה בין-אישית בכתבי המקרא מופיע ב… עקדת יצחק. אצל חז"ל, מהתנאים עד ימי הביניים, המושג אהבה תמה ממש לא מופיע (להוציא יוצא מן הכלל אחד), אלא רק בהקשר של טרגדיות ממש? בהרצאה נסקור את האהבות הגדולות במקרא: החל מאהבת אדם וחוה (זו אהבה?), נעבור אל ערש האהבות כלן בשיר השירים – ערש האהבה הלא ממומשת; משם אל אהבת יצחק ורבקה, ומשם אל אהבת יעקב ורחל, הפרקטיקה היום-יומית לעומת אידיאליזציה; משם אל אהבה מוכמנת בין דינה ובן חמור שנראה שהועלמה מהטקסט בכוונת מכוון למטרה לאומית; משם לאהבת שמשון ודלילה, אהבה חולנית של אמנון ותמר, אהבה ושברונה של מיכל ודוד. נגלה שסיפור האהבה הכנה והאמתית במקרא, היא אהבה טרגית נוגעת ללב של דוד ויונתן. ניפרד, ככל שיותיר הזמן והעניין- עם סוגית התווך של המיסטיקה באשר היא, שגם המקרא מרמז עליה: האם אפשר לשלב בין אהבה לבן/בת הזוג לבין אהבת האל?


שמשון

סיפור המוכר לכל ילד, אך… נמצא שאינו מוכר. בהרצאה נקרא את פרק שופטים י"ג – סיפור לידתו, ונמצא בו מרכיבים שעשויים מאד להפתיע, מבוססים על מקורות השראה סמויים במקרא עצמו: מיהו באמת אביו המרומז ברמז עבה כל כך? מהו מקור הכוח העל-אנושי? מה המסר של הסיפור בזמן העלאתו על כתב ואיזו אג'נדה הוא משרת? אולי מוכמן בו רמז לתקופה בה נכתב?
נראה מקורות השראה לדמות החידתית הזו, שריחפו במזרח הקדום: הרקולס היווני, אנכישו הבבלי וסוריהפטרה – בן אל השמש ההינדי. בהמשך נדלג אל סופו של שמשון – וננסה לעלות השערה בהתבסס על מאפיינים אחדים, על כוונת המחבר וזמנו.


 

 סיפור סדום ועמורה – למה התכוונו מחבריו?

למאמר מלא בנושא ראו כאן: [ אלוהים, אברהם וסדום – מה אנו מפספסים כאן?]

סדום ועמורה – סיפור מאחת אבני היסוד של האתוס היהודאי, לימים היהודי. לא הצדק ולא התוכחה האנושית מול האלוהים, אלא אג'נדה פוליטית דתית מובנית ובנויה לתלפיות, בטקסט גאוני, המעורר עד היום השראה. נשאל האם באמת מדובר  כאן על המשולש אלוהים, אברהם וסדום או שמא מטרה אחרת מוכמנת? קריאת הטקסט המקורי, ללא מעטפת אינסוף מדרשים ופרשנויות מאות שנים לאחר כתיבתו, מגלה סיפור שונה, שניתן לפענוח אחר מהמקובל, שנטוע באג'נדה תאולוגית-לאומית יהודאית.
בקריאת הפרק נפענח מה מטרת הסיפור שאינו סביר ספרותית, היסטורית וודאי מוסרית. למה דווקא שתי השכנות הרעות מואב ועמון?  מה תפקיד לוט הנבעך? מה סיפור זה מתכוון לומר לקהל אנשי יהודה, המאזינים לסיפור?


 אשליית הידע: מה אנו באמת יודעים על הֲיֵשׁ?

מה אנו יודעים באמת על העולם בו אנו חיים? על החיים עצמם?
מגבלות ההבנה שלנו גדולות בהרבה ממה שנדמה ממבט ראשון. כאנשים רציונליים נמצא, שאם נלך עם הרציונל "עד הסוף" – נמצא עצמנו שגם הוא מאכזב מאד. חשבנו פעם מהו בעצם הֲיֵשׁ? אם קיים יֵשׁ, הרי לצדו חייב להיות גם אַיִן, במקום בו אין-יש. כפי שנראה בהרצאה, על פי מיטב ההכרה והידע המדעי, הֲיֵשׁ שאנו מכירים ומודעים לו, רחוק מהאינטואיציה שלנו לגביו. מצד שני הָאַיִן – האם הוא רק זה מה שאנו לא מודעים לו שקיים בכלל, או אולי מושג דמיוני, שגויס לטובת המיסטיקה החוקרת את מה שמעבר ליֵשׁ?
נמצא את החסר בפאזל הקיומי, בעצם הגדרת "הרוח", שהוא אינו יֵשׁ אך גם לא אַיִן, והוא עולמנו הפנימי האישי שמלווה אותנו בכל אשר נהיה ונחווה מן הערש עד שיבה, וכנראה גם שולט בנו ביד רמה. כך נסגור את המעגל באופטימיות זהירה, שבידנו הבחירה לחיות יותר טוב ונכון.  למאמר שלי בנדון


.

 סובב הולך ושב – תפיסת הזמן המחזורית בקבלה הקדומה ובהינדואיזם 

בהרצאה ניחשף לתפיסות זמן מחזורי מצויות בהרבה ממה שאנו חשבנו והכרנו עד כה.
זמן מחזורי אינה הזיה כמו שזה נשמע ממבט ראשון…. גם הפיזיקה המודרנית, לצד תפיסות מרתקות עיונית ותאולוגיות הינדיות וקבליות מתארות זמן מחזורי, בו העולם חוזר שוב "לזמן" שהיה. לא מדובר דוקא בשכפול האירועים והאנשים, אלא באיכויות רוחניות וחומריות משתנות. ניווכח בתפיסות שובות לב וראש אינטלקטואלית ורגשית שטרם נחשפתם להן.  ראו מאמר מקיף בנושא מאת אברום רותם, ב"אלכסון".


גלגול נשמות

מי לא שמע על המושג "חיים אחרי המוות" ובנוסף, "גלגול נשמות"? אבל מה  מושג הזה אומר בעצם? מה מוכמן בתוכו?
נציג את רעיון גלגול הנשמות היהודי, נדבר על המושג "תיקון" יהודי. נגלה להפתעתנו, שעליו לתקן לא רק את מה שהוא עשה או לא עשה, אלא גם להיענש ולתקן את חטאי אבותיו ואבות אבותיו, עד האדם הראשון, מטובלים בסיפורים העוסקים בעניין.
בהמשך נעבור לגלגול הנשמות ההינדי ומושג התיקון ההינדי, שהוא מושג ותיק בהרבה מזה שביהדות. נמצא שההינדי אחראי רק על עצמו, ונראה את מאפייני תפיסת היהודי לעומת ההינדי. יהיה מעניין מאד!

 


אשרי המאמין

רב, כומר, מופתי, הינדי ורציונליסט נכנסים לבר. זו יכולה להיות תחילתה של בדיחה שחוקה, או תחילתו של וויכוח סוער, אצל מי האמונה האמתית והנכונה? בהמשך מצטרפים אליהם חוקר מח, פסיכולוג ומומחה שיווקי, שטוענים בלהט בפני החבורה, שבעצם הכל בראש של כולנו, כולל חשיבה רציונאלית כמו מתמטיקה ומדע בכלל.
כדי למצוא מכנה משותף, הסכמה כלשהי בין החבורה, כך שכלם יוכלו לאמצה, מציע המומחה לשיווק למיין את האמונות , ערכים ותפיסות על פי סקלה של תו-איכות. איזו אמונה חשובה ומשמעותית יותר, איזו משפיעה יותר על החברה, ואצל מי האמת והנרטיב נשמע סביר יותר ורציונאלי. מהר מאד מסתבר שהמשימה בלתי אפשרית. אין כל תכלית ולא רלוונטיות לדרוג על פי תו-איכות. איש באמונתו דבק. אז מישהו מציע הצעה מרוככת ופשוטה בהרבה מהאתגר חסר הסיכוי למימוש שהציב איש השיווק: אולי להתמקד בערך אנושי מרכזי, שהרוב יסכימו שחשוב שיהיה בכל אחת מהאמונות, ללא קשר למהותן?
הרצאה מרתקת, ששוברת מוסכמות ותבניות חשיבה אודות מה נכון, מה אמת, ומה חשוב. ראו המאמר בכתב העת "אלכסון"

מפגש עם אלוהים פנים אל פנים

 

ורָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ מפגש מהסוג הראשון- להביט באלוהים
בהרצאה זו נבחן את הסוגיה "לראות את האלוהים", כפי שמשתקפת בכתובים במקרא, בברית החדשה הנוצרית, ובבהגווד-גיתה ההינדית, כמו גם היבטים בתורת הסוד היהודית.
במקרא נמצא איסור מוחלט וטוטלי, למרות "ואראה את אדני" שגם מופיע. החל מ- "איכה" ה שמחפש את אדם המסתתר בגן, דרך חזיונות יחזקאל, זקני העם במדבר, והידוע ביותר- מפגש משה עם אדני. נראה שבמפגש זה ניתן למצוא אירוניה למאמצי משה "לראות את כבודך". רמז למשה, שאין משמעות של ממש בראייה כזו, אלא שאיפות סמויות, אפילו של אגו.
בטקסט של הבהגוודגיתה, קיים חיזיון מופלא בו האל מתגלה, גם כאן לבקשת אדם. גם כאן ניתן למצוא אירוניה דקה, הם רמז לחוסר המשמעות של "מתאווה אני לראות … ברצוני לראותך בדמות זו…". במפגש לומד הצופה ההמום על הסופיות שלו, והארעיות כאדם. ולא על האלוהים הבלתי מושג.
למאמר בנושא אברום רותם


.

על האדם החופשי

מי לא רוצה להיות אדם חופשי? כלנו מדברים על "להיות חופשי", אך… מה המשמעות של כמיהה זו? זה אמתי? שאיפה אוטופית? בהרצאה נציג תפיסה של הרמב"ם, שעסק בסוגיה מרתקת זו, דווקא על רקע החובה לציית למצוות ההלכה היהודית. הוא קובע שאדם חופשי, שלם, אינו זה שמציית ציות עיוור למצוות, אלא אם הדבקות נעשית מתוך בחירה חופשית פנימית של אדם חופשי.
נמצא שהרמב"ם לא עיין ולא הכיר את הבהגווד-גיתה, כתב קצר בן 700 פסוקים בלבד, אך שניהם מאפיינים דרך חיים מרתקת של "אדם חופשי" שידובר בה.
ההרצאה תלווה בהדגמות מכתבי הרמב"ם והבהגווד-גיתה, תוך הפשטה של הדברים למובנים לכל.

——————————————————————————-

מגילת רות

לא רק לחג השבועות: קריאה נטולת מסורות ופניות של המגילה – דם חדש ביהדות "הטהורה" היא המפתח ליהדות מוסרית, מתפתחת ומועצמת – מיהודה ותמר לבעז ורות – הפתעות מובטחות

 


.

האם חנה ושמואל הקטן

קריאה מעוררת השראה של הולדת שמואל הנביא (שמואל א' פרקים א-ג): מיהו ומה הוא אותה דמות מסתורית? הייחוס המשפחתי, פואטיקה מופלאה וסיפורת נהדרת, אחת מפניני הספרות העולמית הבוהקות ביותר, לצד האג'נדה הסמויה של כותבי הסיפור: מה המסר הדתי, ואולי אף חברתי ומדיני, שרצו להבליט באזני המאזינים לסיפור? מי הם המאזינים שעבורם נכתב הסיפור? – חוויה ספרותית ואחרת משיבת נפש.


.

 

האפוס רמיאנה ההינדי (מסעות/ עלילות ראמה)
מסרים אוניברסליים מהעבר הרחוק לזמננו

 

הסיפור הנפוץ ביותר מזה אלפי שנים במזרח  רחוק,  עורר השראה שמן הראוי להיות מוכר לכל איש באשר הוא. נחשוף צוהר קטןלהינדואיזם,  ובאמצעות מאפייני הדמויות הראשיות (ראם, סיטה, הנומן) ועיקרי הסיפור הפתלתל, נחשוף ערכי יסוד חברתיים ורוחניים של החברה ההינדית. נבחן תפיסת העולם המשתקפת בסיפור – התנהלות אידאלית וערכית בהיבטים פוליטיים, דתיים, חברתיים, לצד גדלות וקטנות אנושית. בתחום הרוחני-ערכי נמצא את ערך ההכלה השווה של כל יצור חי כשווה בן שווים, ובתחום השלטוני נראה שבקרב מנהיג של אמת, החובה לעמו גוברת על חשבון חובתו למשפחתו לאהוביו ולעצמו. איפה נמצא כיום מנהיגים כמו נסיך איוֹדְהיָה, ראמה ההוא? האם לשם כך עליו להיות התגלמות האל כמו בסיפור? האם אין בנמצא מנהיגים אנושיים הוגנים ומקצועיים, שומרי ערכים ומוסר?

———————————————————————————-

.

 

בהגוד-גיתה – השראה לדרך מטיבה

מוצע בזאת מבוא כללי המתאר את "התמונה הגדולה" של משמעות הבהגוד-גיתה, ספרון קטן (18 פרקים, 39 בממוצע בפרק, סך הכל 700 פסוקים), מעורר השראה  לאורך דורות רבים מאד כיצד לחיות באופן מטבי, כמו גם למה, את תקופת חיינו המוגבלים בין לידה ומיתה. בהרצאה נעמוד על מושגים יסודיים מתוך הספר, המעניקים לכל אחד מאתנו על פי מידת הכלתו, תשובות מעניינות, שגם אם חלקם זרים לנו במידת מה, הרי עצם ההחשפות להם,  עשויה להוביל לרווחה והבנה שמטיבים את חיינו. נראה שמצד אחד נדרשת עבודה פנימית  מאומצת וחיבור לעצמי  כדי ליישם,  ללא הנחות. מצד שני, עצם העיסוק בהן עשוי גם לשנות גישה לעצמי, לסובב ובהתנהגות מטיבה. נלמד שבסופו של יום, כל אחד יכול, לא צריך, לאמץ לעצמו דרכי חשיבה והתנהלות המותאמים רק לו, על פי בחירתו האישית, ואלי גם רמז למחיר שיש לכל בחירה.

—————————————————————————————————

 ו… עוד, כמו

  • האפוס ההינדי  מהברטה- Mahabharata: הסיפור, הגיבורים וגם כאן- המסר החברתי, דתי, אישי המוכמן בהם. מה אנו, מערביים שכמותנו , יכולים ללמוד מהם? בגלל גודל הספר ושלל הסיפורים המרתקים ומלמדים, יש צורך לתכנן יותר ממפגש אחד, ובמה להתמקד.
  • למטיבי לכת (תפירה אישית לקהל ייעודי): למה אלוהים? מה זו נשמה, זה אמתי?
  • מתי נפסיק לסבול? הדרך לשלמות על פי התפיסה ההינדית על פי הכתבים, והדרך לשלמות של היהודי.  אחריות ומהלך אישי, מול קולקטיב וציות – דיון מרתק המשקף בין השאר את תפיסת מהות היהדות בין מהות התפיסה ההינדית את האל, העולם והאדם.